לירם בנייה ונכסים בע"מ ואח' נ' גבירץ ואח'

החלטה

1. הליך הפש"ר בתיק זה נפתח על ידי נושה. בא כוח הנושה מונה כנאמן לחייב, לאחר שהאחרון הוכרז כפושט רגל. ביום 27.10.05 ניתן צו כינוס הנכסים וביום 4.1.07 הוכרז החייב כפושט רגל.

2.נוהלו הליכים שונים ובסופו של דבר הועלתה על ידי החייב הצעה להסדר, כאשר הדיון שנקבע היה לקראת מתן הפטר לחייב.

3.לקראת הדיון הגיש הנאמן תסקיר. בתסקיר פירט הנאמן את הרקע הכלכלי והאישי של החייב, לרבות נסיבות הסתבכותו בחובות. כמו כן פירט הנאמן את נכסי החייב ואשתו וכן החובות הרובצים על נכסים אלה. הנאמן גם פירט את פעולותיו והבירורים שעשה ביחס לנכסי החייב וכן האפשרות לממש נכסים אלה. בהמשך הדוח פירט הנאמן את הכנסות החייב ואשתו. במיוחד התייחס הנאמן לחברה בשם ג.ש. גרניט בע"מ, שבה היה החייב רשום כאחד מבעליה, יחד עם אדם אחר בשם אברהם שרייבר. כל אחד מהם מחזיק מחצית ממניות החברה. החייב מונה לשמש כדירקטור בחברה. הנאמן מדגיש, כי לאחר צו הכינוס חתם החייב, ללא ידיעת הנאמן, שהיה אז המנהל המיוחד, על הסכם העסקה עם שותפו לחברה, לפיו החייב מועסק על ידי החברה בשכר מינימאלי. הנאמן מביע ספקות לגבי גובה השכר שכנראה בכוונה הועמד על שכר מינימאלי. בפני הנאמן הוצג דף חשבון בנק אחד של אותה חברה, שכבר ממנו עלה כי החברה מבצעת פעולות של מאות אלפי שקלים ללא מתן הסבר. כן התגלה, כי החייב משתמש בכרטיס אשראי של החברה והוא רוכש באמצעותו רכישות בעשרות אלפי שקלים, לרבות מוצרי יוקרה, כולל קניות בדיוטי פרי שעה שהוא נוסע לחו"ל. התברר, כי אשת החייב עובדת ומשתכרת 7,000 ₪ לחודש. במהלך הליך הפש"ר הוצאו פקודות מאסר כנגד החייב והוא גם נכלא לתקופה ממושכת, שכן לא עמד בצו התשלומים. הוא יצר פיגור עד היום של 100,000 ₪. במהלך הליכי פשיטת הרגל, התגלה לנאמן כי כנגד החברה הוגשו בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים על ידי זוכה בשם חיים ויינברג בקשה לביצוע שני שיקים שחוללו על ידי החברה, בסכום כולל של 160,000 ₪. אם לא די בכך, הגיע לידי הנאמן העתק טיוטת הסכם שנערכה בין החברה, עליו חתומים החייב ואותו שרייבר, לפיו החברה אמורה למכור לעו"ד ירון רבינוביץ' זכויות במקרקעין תמורת 900,000$ בצירוף מע"מ. הנאמן שבחן את ההסכם כותב בתסקיר, כי החייב ושותפו אמורים היו לקבל מאותו הסכם מאות אלפי שקלים לכיסם. אם כך עולה, כי החייב, תחת צו כינוס, ממשיך לנהל עסקים, כשהוא עושה זאת תחת כנפיה של חברה כפי שפורט לעיל.

4. בהמשך מתייחס הנאמן לפרשייה אחרת, הנוגעת לבקשה שהגיש ובא ביקש על מחיקת משכנתא מדרגה שנייה שנרשמה לטובת אחיו של החייב על זכויות בדירה. הרישום נעשה חודש לאחר שניתן צו הכינוס על נכסי החייב. הנאמן סבר כי מדובר בניסיון להברחת נכסי החייב, או העדפת נושים אסורה. בעניין זה התנהל דיון, לרבות שמיעת ראיות, ובית המשפט הורה בסופו של דבר לבטל את רישום המשכנתא לטובת אחיו של החייב מאחר ומדובר בהענקה שהיא בטלה כלפי הנאמן.

5.הנאמן גם התייחס בדוח לפעולות שנקט, לרבות הגשת תביעה משפטית בעניין פירוק השיתוף בדירת החייב ואשתו. הנאמן פירט את המצב המשפטי הנוגע לתביעה זו והתייחס להלכת כובשי. לדעת הנאמן, במקרה הטוב במידה והדירה תימכר לאחר ניכוי החובות הרובצים על הדירה, וחלקה של אשת החייב ביתרה, הרי שייכנס לקופת הכינוס סכום של כ-170,000 ₪. עוד הוסיף הנאמן והבהיר, כי בעקבות ההסדר שהתגבש הודיעו הצדדים לבית המשפט על מחיקת התביעה, וכי במידה וההסדר לא יאושר יביא הדבר לתסבוכת משפטית שכן יהא צורך בהגשת התביעה מחדש. אומר רק, כי לא ברור לי על סמך מה נמחקה התביעה שעה שטרם אושר ההסדר באופן סופי.

6.הנאמן התייחס גם לתביעות החוב של הנושים. מרבית תביעות החוב נדחו, כך שנותרה תביעת החוב של חברת לירם בסך של כ-1.2 מיליון ₪ וכן תביעת חוב של מס הכנסה בסכום של 15,000 ₪.

7.הצעת החייב הייתה לשלם סכום שיהווה כ-57% מסכום תביעות החוב המאושרות. הסתבר במהלך הדיון, כי סכום זה כבר הופקד והוא נמצא בידי הנאמן.

8.לפיכך, ראה לנכון הנאמן להמליץ לקבל את הצעתו של החייב כדי לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

9.חרף המלצה זו, שגם אותה היה ראוי לבחון לאור הדברים שהנאמן עצמו כותב על החייב, הגישה המתנגדת ביום 29.5.12 התנגדות לבקשה להפטר וכן בקשה להצטרף להליך.

10.לטענת המתנגדת, החייב ניהל את ההליכים בחוסר תום לב והסתיר מעיני בית המשפט מעשה הונאה בהיקפים של מאות אלפי דולרים. הוא הקים חברה, פעל באמצעותה בניגוד לחוק והכל בעת היותו פושט רגל. במסגרת הבקשה טענה, כי החייב באמצעות חברה הונה אותה בכך שמכר באמצעות חברת ג.ש. גרניט קרקע שנמצאת מעבר לקו הירוק. ההסכם שצורף לבקשה נעשה בין חברת ג.ש. גרניט לבין חברת הבית היהודי, שהיא חברה בבעלות המתנגדת. המתנגדת מדגישה, כי חברת ג.ש. גרניט נרשמה בעת שהחייב היה בהליכי פשיטת רגל. כמו כן מדגישה המתנגדת, כי החייב ביצע עסקים ועסקאות באמצעות אותה חברה בניגוד למגבלות המוטלות עליו בהיותו תחת צו כינוס נכסים.

11.לבקשה צורפו מסמכים שונים, לרבות העברות בנקאיות בדבר סכומי כסף שנעשו מכיוון המתנגדת או החברה שבבעלותה לחברת ג.ש. גרניט, או לעו"ד שייצג את החייב או את חברת ג.ש. גרניט בעסקה שהתגבשה. מדובר בסכומי כסף נכבדים. המתנגדת טוענת, כי החייב הבטיח שימציא מסמכי בעלות על הקרקע הנמכרת, מסמכי תיקון רישום ועוד. כמו כן, התחייב לקדם את העסקה כך שלכל הפחות יציג את המסמכים. לאחר שאלה לא התקבלו, פנתה המתנגדת ביוזמתה למינהל האזרחי ואז הסתבר לה בכתובים, כי לא ניתן לבצע את העסקה ולהוציאה אל הפועל. המתנגדת הגישה גם מכתבים, מהם עולה כי פנתה אל החייב וביקשה שישיב לה את כספה, כאשר מדובר בסכום השווה ל-388,000$ (ארה"ב) או לחילופין לבצע עסקה אחרת של חילופי קרקעות, אולם היא לא נענתה לפניות אלה.

12.המתנגדת מפנה להוראות סעיף 42(א) ו-(ג) לפקודת פשיטת הרגל, האוסרות על חייב שהוכרז פושט רגל לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין. ייאמר מייד, כי גם לאור האמור בדוח שערך הנאמן וגם לאור הנטען בבקשת המתנגדת, חרג החייב מהוראות אלו. כמו כן, מפנה המתנגדת להוראות סעיף 63(א) לפקודה וכן להוראות סעיף 63(ב) לפקודה, מהן עולה כי אין מקום ליתן הפטר לחייב לאור העובדות שפורטו לעיל.

13.בעת הדיון טענה ב"כ הכנ"ר כי הדיון נקבע לאישור הסדר שהציע החייב לנושיו. ב"כ הכנ"ר הדגישה, כי ההצעה אושרה על ידי הנושים. בהקשר זה ייאמר, כי מדובר למעשה בנושה אחד עיקרי. ב"כ הכנ"ר טענה, כי בקשת המתנגדת הגיעה לידיה רק יום אחד לפני הדיון ולא היה בידי הכנ"ר לבדוק את הנטען בבקשה. לטעמה, לאור הנטען בבקשה, קיים קושי לאשר את ההסדר ויש לבדוק את הנטען.

14.בא כוח החייב טען, כי העולה מהנספחים לבקשת המתנגדת הוא, שהחייב לא קיבל סכום כלשהו מידי המתנגדת אלא כל הכספים עברו לעו"ד שריג שהיה נאמן בעסקה. מדובר בנאמן של המוכר שהוא צד ג' בעסקה ושהיה הבעלים של הקרקע. עיון בנספח ו לבקשת המתנגדת מלמד, כי ביום 14.8.08 הועבר סך של 173,500 ₪ לחשבון ג.ש. גרניט. המתנגדת טענה, כי מדובר בהעברה כספית שהיא חלק מהעסקה. כמו כן צורפה אסמכתא להעברה נוספת לעו"ד שריג (נספח ז), וכמו כן צורפו שני שיקים בנקאיים: האחד בסכום 362,000 ₪ והשני בסכום 164,000 ₪ מיום 15.9.08 שהועברו לעו"ד שריג (נספח ח). כמו כן, צורפה העברה בנקאית מיום 25.9.08 על סך 114,000 ₪ לחשבון חברת ג.ש. גרניט (נספח ט) וכן אישור מיום 26.9.08 בחתימת אברהם שרייבר, לפיו קיבל 51,192$ (נספח י).

15.מסמכים אלה לפחות לכאורה ולשלב בו אנו נמצאים מלמדים, כי אכן הייתה העברת כספים מהמתנגדת או מטעמה לחברת ג.ש. גרניט, שכאמור החייב הוא הבעלים של 50% ממניותיה והוא דירקטור בחברה. כמו כן, נעשתה העברת כספים ישירה לשותפו של החייב בחברה, אותו אברהם שרייבר, וכן לעו"ד שריג שככל הנראה משמש נאמן בעסקה.

16.עובדות אלו טעונות בירור והבהרה, כפי שאכן טוענת ב"כ הכנ"ר וברור שהן משליכות, במידה ויתבררו כנכונות, על התנהלות החייב, תום לבו ויתכן שגם על מקור הכספים שהופקדו אצל הנאמן.

17.בא כוח החייב טען, כי לשלב בו אנו נמצאים, היינו לפני הסדר כאשר כספי ההסדר כבר הופקדו, לא ניתן לעכב עוד את ההסדר. בא כוח החייב הדגיש כי הכספים הופקדו על ידי צדדי ג' ולא על ידי החייב עצמו. אותם צדדים ג' התנו את הפקדת הכספים בכך שההסדר יאושר מייד, אחרת יבקשו חזרה את הכספים. הנאמן אישר עובדה זו בעת הדיון. נראית לי מעט תמוהה התנייה כזו מטעם צדדי ג'. על רקע העובדה שזהותם של צדדי ג' לא ברורה ולא הובהרה בעת הדיון, ולאור טענות המתנגדת, אכן ראוי לאפשר בדיקת טענותיה על ידי הכנ"ר, שמא מדובר בטענות צודקות כי אכן נעשה כלפיה מעשה מרמה והונאה ושמא, דבר שהוא חמור מכך, אותם כספים הועברו לנאמן.

18.כמו כן, צודק ב"כ המתנגדת כי אם בית המשפט יאשר בשלב זה את ההסדר, והכספים יועברו לידי הנושים, תעמוד לאחר מכן המתנגדת בפני שוקת שבורה, שכן לא תוכל לדרוש מהנושים את החזר הכספים.

19.ב"כ הכנ"ר הדגישה, ובכך דעתי כדעתה, כי גם אם יתברר בסופו של יום כי המקור לכספי ההסדר אינו בכספי העסקה, לא יעלה על הדעת שבית המשפט יחתום על צו הפטר למי שתום לבו מוטל כרגע בספק. לאור זאת המליצה ב"כ הכנ"ר שלא לאשר כרגע את ההסדר, אלא לאחר בדיקת טענות המתנגדת.